איש

希伯来语

詞根
א־נ־שׁ

词源

源自原始閃米特語 *ʾš (“男人，人”)。对比其他閃米特語族語言（如摩押語、亞拉姆語；部分語言中作 'šm）。

发音

• (IL) 國際音標^(幫助): /(ʔ)iʃ/
• (Tiberian Hebrew) 國際音標^(幫助): [ʔiːʃ]

名词

אִישׁ ('ish) m (不定複數 אֲנָשִׁים，單數結構態 אִישׁ־，複數結構態 אַנְשֵׁי־，陰性 אישה \ אִשָּׁה)

1. 男人
2. 丈夫
   • 列王紀下4:26：

     עַתָּה רוּץ נָא לִקְרָאתָהּ וֶאֱמָר לָהּ הֲשָׁלוֹם לָךְ הֲשָׁלוֹם לְאִישֵׁךְ הֲשָׁלוֹם לַיָּלֶד וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם.

     atá rúts ná lik'ratáh ve'emár láh hashalóm lákh hashalóm l'ishékh hashalóm layéled vatómer shalóm

     你跑去迎接她，問她說，你平安麼？你丈夫平安麼？孩子平安麼？她說，平安。

3. (俚語，稱謂語) 兄弟，朋友，夥計

变格

אִישׁ的變格

數	單獨		帶物主代詞
	態	詞形	人稱	單數		複數
				m.	f.	m.	f.
單數	不定	אִישׁ	第一	אִישִׁי		אִישֵׁנוּ
	定指	הָאִישׁ	第二	אִישְׁךָ	אִישֵׁךְ	אִישְׁכֶם	אִישְׁכֶן
	結構	אִישׁ־	第三	אִישׁוֹ	אִישָׁהּ	אִישָׁם	אִישָׁן
複數	不定	אֲנָשִׁים	第一	אנשיי / אֲנָשַׁי		אֲנָשֵׁינוּ
	定指	הָאֲנָשִׁים	第二	אֲנָשֶׁיךָ	אנשייך / אֲנָשַׁיִךְ	אַנְשֵׁיכֶם	אַנְשֵׁיכֶן
	結構	אַנְשֵׁי־	第三	אֲנָשָׁיו	אֲנָשֶׁיהָ	אַנְשֵׁיהֶם	אַנְשֵׁיהֶן

近义词

• (丈夫)： בעל (ba`al)

衍生词汇

• אישי (ishí)
• אישיות (ishiyút)
• אִישׁ דְּבָרִים (ísh dvarím)
• אִישׁוֹן (ishón)
• אִישׁ עֲסָקִים (ísh asakím)
• אִישׁ קַשׁ (ísh kash)
• אִישׁ שֶׁלֶג (ísh shéleg)

参见

• חבוב

代詞

אִישׁ ('ish)

1. (正式，用於否定句) 任何人（都不），沒有人
   • 出埃及記16:19：

     וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִישׁ אַל־יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר׃

     摩西對他們說，所收的，不許甚麼人留到早晨。

   רבים ניסו, אך איש לא הצליח.

   rabím nisú, akh ish lo hitzlíakh.

   許多人嘗試過，但沒有人成功。

参考资料

• H376, Strong, James (1979年) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible