איש

希伯来语

詞根
א־נ־שׁ

词源

源自原始閃米特語 *ʾš (“男人，人”)。对比其他閃米特語族語言（如摩押語、亞拉姆語；部分語言中作 'šm）。

发音

• (現代以色列希伯來語) IPA^(幫助)：/(ʔ)iʃ/
• (提比里安) IPA^(幫助)：[ʔiːʃ]

名词

אִישׁ ('ish) m (不定複數 אֲנָשִׁים, 單數結構態 אִישׁ־, 複數結構態 אַנְשֵׁי־, 陰性 אישה \ אִשָּׁה)

1. 男人
2. 丈夫
   • 列王紀下4:26：

     ‏עַתָּה רוּץ נָא לִקְרָאתָהּ וֶאֱמָר לָהּ הֲשָׁלוֹם לָךְ הֲשָׁלוֹם לְאִישֵׁךְ הֲשָׁלוֹם לַיָּלֶד וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם.‎

     atá rúts ná lik'ratáh ve'emár láh hashalóm lákh hashalóm l'ishékh hashalóm layéled vatómer shalóm

     你跑去迎接她，問她說，你平安麼？你丈夫平安麼？孩子平安麼？她說，平安。

3. (俚語, 稱謂語) 兄弟，朋友，夥計

变格

אִישׁ的變格

數	單獨		帶物主代詞
	態	詞形	人稱	單數		複數
				m.	f.	m.	f.
單數	不定	אִישׁ	第一	אִישִׁי		אִישֵׁנוּ
	定	הָאִישׁ	第二	אִישְׁךָ	אִישֵׁךְ	אִישְׁכֶם	אִישְׁכֶן
	結構	אִישׁ־	第三	אִישׁוֹ	אִישָׁהּ	אִישָׁם	אִישָׁן
複數	不定	אֲנָשִׁים	第一	אנשיי \ אֲנָשַׁי		אֲנָשֵׁינוּ
	定	הָאֲנָשִׁים	第二	אֲנָשֶׁיךָ	אנשייך \ אֲנָשַׁיִךְ	אַנְשֵׁיכֶם	אַנְשֵׁיכֶן
	結構	אַנְשֵׁי־	第三	אֲנָשָׁיו	אֲנָשֶׁיהָ	אַנְשֵׁיהֶם	אַנְשֵׁיהֶן

近义词

• (丈夫)： בעל (ba`al)

衍生词汇

• אישי (ishí)
• אישיות (ishiyút)
• אִישׁ דְּבָרִים (ísh dvarím)
• אִישׁוֹן (ishón)
• אִישׁ עֲסָקִים (ísh asakím)
• אִישׁ קַשׁ (ísh kash)
• אִישׁ שֶׁלֶג (ísh shéleg)

参见

• חבוב

代詞

אִישׁ ('ish)

1. (正式, 用於否定句) 任何人（都不），沒有人
   • 出埃及記16:19：

     ‏וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִישׁ אַל־יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר׃‎

     摩西對他們說，所收的，不許甚麼人留到早晨。

   ‏רבים ניסו, אך איש לא הצליח.‎

   rabím nisú, akh ish lo hitzlíakh.

   許多人嘗試過，但沒有人成功。

参考资料

• H376, Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible